הדקדוק שלי תקין כמעט תמיד — אז למה עדיין מרגישים שהאנגלית שלי “מתורגמת”?

בגלל רמת הרשמיות, לא הדקדוק. אנגלית עסקית מדוברת קלילה מהצפוי: פחות “I would like to kindly ask”, יותר “Can you”. זו לא טעות שמישהו יתקן לך — היא רק גורמת לך להישמע כמו מכתב רשמי בפגישה שכולם בה מדברים בטון יומיומי.

מתי בכלל מתאים להשתמש בניסוחים הרשמיים האלה?

במייל ראשון ללקוח שלא פגשת, או במכתב רשמי. ברגע שיש כמה פגישות מאחוריכם, מעבר לטון ישיר יותר לא נתפס כחוצפה — הוא נתפס כמעבר טבעי לשלב שבו אתם כבר עובדים ביחד, ולרוב הלקוח עבר לשם מזמן.

למה “if I would know” נשמע לי כל כך טבעי, גם אחרי שהסבירו לי את הכלל?

כי בפולנית הצורה ההתנייתית חוזרת בשני חלקי המשפט, אז הכפילות מרגישה כמו סימטריה טבעית. באנגלית זה ההפך: ה-“would” מותר להופיע רק בתוצאה, לא בתנאי. כלל שקל לזכור בראש ונשמט תחת לחץ, בדיוק כמו תוויות היידוע.

מה ההבדל בין איך שדוברי פולנית נשמעים באנגלית לבין דוברי רוסית?

הדקדוק של דוברי פולנית בדרך כלל מדויק יותר, אז מה שמסגיר אתכם הוא רושם ולא טעות — רשמיות יתרה, מילת יחס פה ושם. דוברי רוסית נאבקים יותר בתוויות יידוע ובזמנים. שתי הקבוצות נשמעות “לא native”, אבל מסיבות שונות לגמרי.

הטעויות באנגלית שדוברי פולנית ממשיכים לעשות בפגישות

דוברי פולנית מגיעים בדרך כלל עם דקדוק מצוין, ונתקעים על דברים קטנים יותר: תוויות יידוע, מילת יחס אחת או שתיים, ורמת רשמיות שגבוהה בדרגה אחת ממה שהלקוח מצפה לה.

תוויות יידוע חסרות או מיותרות

I sent you email with summary.

I sent you an email with a summary.

לפולנית אין תוויות יידוע, אז הן נושרות בדיבור גם אצל דוברים שכותבים אותן נכון לגמרי.

“on” במקום “at”

I will be on the conference next week.

I’ll be at the conference next week.

תרגום ישיר של המילה הפולנית “na”, שמכסה את שניהם.

רשמיות מוגזמת בדרגה אחת

I would like to kindly ask you to review the document.

Could you take a look at the document?

הרובד העסקי בפולנית רשמי יותר מהמקביל האנגלי. הניסוח הרשמי לא שגוי — הוא רק מסגיר אותך כאורח רשמי בשיחה שכל השאר מנהלים בטון לא רשמי.

“if I would” במקום “if I did”

If I would know, I would tell you.

If I knew, I’d tell you.

בפולנית הצורה התנייתית מופיעה בשני חלקי המשפט; באנגלית היא מופיעה רק באחד מהם.

שאלות נפוצות

הדקדוק שלי תקין כמעט תמיד — אז למה עדיין מרגישים שהאנגלית שלי “מתורגמת”?: בגלל רמת הרשמיות, לא הדקדוק. אנגלית עסקית מדוברת קלילה מהצפוי: פחות “I would like to kindly ask”, יותר “Can you”. זו לא טעות שמישהו יתקן לך — היא רק גורמת לך להישמע כמו מכתב רשמי בפגישה שכולם בה מדברים בטון יומיומי.
מתי בכלל מתאים להשתמש בניסוחים הרשמיים האלה?: במייל ראשון ללקוח שלא פגשת, או במכתב רשמי. ברגע שיש כמה פגישות מאחוריכם, מעבר לטון ישיר יותר לא נתפס כחוצפה — הוא נתפס כמעבר טבעי לשלב שבו אתם כבר עובדים ביחד, ולרוב הלקוח עבר לשם מזמן.
למה “if I would know” נשמע לי כל כך טבעי, גם אחרי שהסבירו לי את הכלל?: כי בפולנית הצורה ההתנייתית חוזרת בשני חלקי המשפט, אז הכפילות מרגישה כמו סימטריה טבעית. באנגלית זה ההפך: ה-“would” מותר להופיע רק בתוצאה, לא בתנאי. כלל שקל לזכור בראש ונשמט תחת לחץ, בדיוק כמו תוויות היידוע.
מה ההבדל בין איך שדוברי פולנית נשמעים באנגלית לבין דוברי רוסית?: הדקדוק של דוברי פולנית בדרך כלל מדויק יותר, אז מה שמסגיר אתכם הוא רושם ולא טעות — רשמיות יתרה, מילת יחס פה ושם. דוברי רוסית נאבקים יותר בתוויות יידוע ובזמנים. שתי הקבוצות נשמעות “לא native”, אבל מסיבות שונות לגמרי.

קשור

תבדוק אילו מאלה אתה באמת עושה

הדבק תמלול של פגישה אמיתית שלך. תוך דקה בערך תדע אילו מהדפוסים האלה הם שלך ואילו לא.

לנסות על פגישה אמיתית

בלי חשבון, ובלי שנשמר שום דבר.