“Yesterday I have spoken with the client” — למה זה לא נכון אם אני בטוח שהזמן נכון?

כי באנגלית, ברגע שיש ציון זמן מפורש כמו “yesterday”, חייבים עבר פשוט: “I spoke”. present perfect (“I have spoken”) שמור לדברים בלי זמן מוצהר. באיטלקית אין את ההבחנה הזאת, אז שני המשפטים מרגישים זהים לגמרי.

אני נשמע חם ובטוח באנגלית — אז למה בכלל משנה אם מילת יחס אחת לא מדויקת?

זה לא משנה להבנה, אבל זה משנה לפרטים הקטנים שלקוח שם עליהם לב בלי משים. “I go in the office” לעומת “I go to the office” הוא ההבדל בין להישמע כמו מי שאנגלית זרה לו קלות לבין להישמע כמו דובר שפת אם — גם אם שני המשפטים מובנים באותה מידה.

“We can eventually reschedule” — מה בעצם הבנתי אחרת ממה שהתכוונתי?

הלקוח שומע התחייבות עם תזמון לא ידוע — זה יקרה, רק לא בטוח מתי. אתה התכוונת “אם צריך, אפשר לתזמן מחדש”. “We could reschedule if needed” מעביר את המשמעות שרצית, בלי ההבטחה שלא תכננת לתת.

יש הבדל בין הטעויות של דוברי איטלקית לדוברי ספרדית? שתי השפות רומאניות.

שתי הקבוצות נופלות ב“חברים כוזבים” דומים, אבל התבנית הדקדוקית המרכזית שונה: איטלקית מייבאת את הזמן המושלם למקום שהאנגלית רוצה עבר פשוט, ספרדית מייבאת השמטת נושא. שתיהן נשמעות “לא native”, אבל מסיבות דקדוקיות שונות לגמרי.

הטעויות באנגלית שדוברי איטלקית ממשיכים לעשות בפגישות

דוברי איטלקית נשמעים בדרך כלל חמים ושוטפים באנגלית, ונתקעים על מילות יחס ועל כמה “חברים כוזבים” נפוצים מאוד.

“in” במקום “to”

I go in the office on Tuesday.

I go to the office on Tuesday.

ה-“in” האיטלקית מכסה את שניהם. באנגלית הם נפרדים, והבחירה הלא נכונה בולטת מיד.

“Eventually” במקום “possibly”

We can eventually reschedule.

We could reschedule if needed.

“Eventualmente” באיטלקית פירושה “אולי”. באנגלית זה נשמע כהתחייבות ברורה עם תזמון מעורפל.

present perfect במקום עבר פשוט

Yesterday I have spoken with the client.

I spoke with the client yesterday.

באיטלקית משתמשים בזמן המושלם לתיאור אירועים שהסתיימו בעבר. באנגלית הזמן הזה שמור לדברים בלי ציון זמן מפורש.

תוויות יידוע בשמות מושג

The performance is important for the business.

Performance matters to the business.

באיטלקית מסמנים שמות מושג בתווית יידוע, במקום שבאנגלית אין בו תווית כלל.

שאלות נפוצות

“Yesterday I have spoken with the client” — למה זה לא נכון אם אני בטוח שהזמן נכון?: כי באנגלית, ברגע שיש ציון זמן מפורש כמו “yesterday”, חייבים עבר פשוט: “I spoke”. present perfect (“I have spoken”) שמור לדברים בלי זמן מוצהר. באיטלקית אין את ההבחנה הזאת, אז שני המשפטים מרגישים זהים לגמרי.
אני נשמע חם ובטוח באנגלית — אז למה בכלל משנה אם מילת יחס אחת לא מדויקת?: זה לא משנה להבנה, אבל זה משנה לפרטים הקטנים שלקוח שם עליהם לב בלי משים. “I go in the office” לעומת “I go to the office” הוא ההבדל בין להישמע כמו מי שאנגלית זרה לו קלות לבין להישמע כמו דובר שפת אם — גם אם שני המשפטים מובנים באותה מידה.
“We can eventually reschedule” — מה בעצם הבנתי אחרת ממה שהתכוונתי?: הלקוח שומע התחייבות עם תזמון לא ידוע — זה יקרה, רק לא בטוח מתי. אתה התכוונת “אם צריך, אפשר לתזמן מחדש”. “We could reschedule if needed” מעביר את המשמעות שרצית, בלי ההבטחה שלא תכננת לתת.
יש הבדל בין הטעויות של דוברי איטלקית לדוברי ספרדית? שתי השפות רומאניות.: שתי הקבוצות נופלות ב“חברים כוזבים” דומים, אבל התבנית הדקדוקית המרכזית שונה: איטלקית מייבאת את הזמן המושלם למקום שהאנגלית רוצה עבר פשוט, ספרדית מייבאת השמטת נושא. שתיהן נשמעות “לא native”, אבל מסיבות דקדוקיות שונות לגמרי.

קשור

תבדוק אילו מאלה אתה באמת עושה

הדבק תמלול של פגישה אמיתית שלך. תוך דקה בערך תדע אילו מהדפוסים האלה הם שלך ואילו לא.

לנסות על פגישה אמיתית

בלי חשבון, ובלי שנשמר שום דבר.